"We have come to medicalize aging, frailty, and death, treating them as if they were just one more clinical problem to overcome. However, it is not only medicine that is needed in one’s declining years, but life- a life with meaning, a life as rich and full as possible under the circumstances.”
Oliver Sacks
ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2016) מגדיר טיפול פליאטיבי (או "טיפול תומך") כגישה טיפולית כוללנית, המשלבת עבודת צוות רב מקצועית, ומטרתה לשפר את איכות חייהם של מטופלים המתמודדים עם מחלות קשות ומסכנות חיים ואת איכות חיי משפחותיהם. מטרות הטיפול הפליאטיבי כוללות מניעה והקלה על כאב, כמו גם ניהול תסמינים גופניים, פסיכוסוציאליים ורוחניים, וכן סיפוק מערכת תמיכה למטופלים ומשפחותיהם. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה לזיהוי מוקדם, הערכה מדויקת, וטיפול מיטבי והוליסטי.
הגישה הפליאטיבית רואה במוות תהליך טבעי, והיא לא נועדה לזרז אותו או לעכב אותו. למעשה, הטיפול התומך נועד לאפשר איכות חיים טובה כמידת האפשר עד למוות. כך, בהתאם להתקדמות מחלתם, מטופלים עשויים לקבל טיפול פליאטיבי במשך חודשים ואף שנים.
עיקרון מרכזי בטיפול הפליאטיבי הוא שיתוף פעולה רב מקצועי בין הדיסיפלינות השונות של מקצועות הבריאות. מרפאות בעיסוק ממלאות תפקיד חשוב בצוותים אלו על ידי זיהוי פעילויות/עיסוקים משמעותיים למטופל, והתייחסות לאתגרים המקשים על ביצוע עיסוקים אלו. למרפאות בעיסוק היכולת להתייחס לצרכים הפיזיים והנפשיים של המטופל, למטרות החשובות ביותר עבור המטופל, וזאת על ידי הערכת המשאבים, מערכות התמיכה והסביבה בה המטופל רוצה ויכול להשתתף.
הנחת העבודה של ריפוי בעיסוק הינה כי ההשתתפות בעיסוקים משמעותיים עומדת בבסיס הבריאות ואיכות החיים, ולכן שיפור איכות החיים הוא התוצאה העיקרית של כל ההתערבויות בריפוי בעיסוק. מכאן, מטרה מובהקת נוספת בעבודת המרפאה בעיסוק בטיפול בסוף החיים הינה היכולת לאפשר איכות חיים עבור המטופלים והמטפלים שלהם באמצעות השתתפות בעיסוקים משמעותיים לחיים גם לקראת סופם. השתתפות זו עשויה לכשעצמה להוות כלי חשוב לניהול סימפטומים.
השתתפות בעיסוקים יומיומיים משמעותיים עשויה להיות קשה עבור מטופלים עם מחלה סופנית בגלל כאב פיזי, ירידה מוטורית, חושית או קוגניטיבית, או מצוקה רגשית. עם זאת, אין בכך כדי להפחית את זכותם להשתתף בחיים .נהפוך הוא- בסוף החיים, כאשר מטופלים מתמודדים לעיתים קרובות עם אובדן של תפקידים, עיסוקים ויכולות ביצוע, הצורך שלהם בשמירה על מעורבות משמעותית מתגבר. נוסף על כך, העיסוק מקבל משמעות מיוחדת בסוף החיים, מכיוון שהמטופל מתמקד גם בחיים וגם במוות. העיסוקים הנבחרים של אדם גוסס או המטפל שלו עשויים להיות מוכרים ושגרתיים, כגון השתתפות בארוחה משפחתית, או שהם עשויים להיות דינאמיים וקשורים ספציפית לפרידה משמעותית, כגון פתרון עניינים לא גמורים, כתיבת מכתבים, או יצירת מתנה לבני משפחה.
למרפאות בעיסוק היכולת לקחת בחשבון גורמים סביבתיים והקשרים (כגון נגישות של חפצים והסביבה, הכשרת מטפלים, קשרים חברתיים זמינים להפגת בדידות) וכן גורמים אישיים (כגון ירידה בסבולת, חרדה מוגברת), שעלולים להגביל את היכולות של המטופל או את שביעות רצונו בעת ביצוע פעולות. לכן, הן ישתפו פעולה עם המטופל ובני משפחתו לאורך התהליך הטיפולי כדי לזהות עיסוקים משמעותיים במיוחד ולשלב אסטרטגיות התומכות בביצועם.
לסיכום, תרומתו הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק עבור מטופלים אלו היא בהתמקדות בחיים, במקביל להכנה למוות. ללא תלות בשלב המחלה או בתוחלת החיים של המטופל, מרפאות בעיסוק מספקות שירות ייחודי המאפשר תפקוד, נוחות, בטיחות, אוטונומיה, כבוד והשתתפות חברתית באמצעות מעורבות בעיסוק. ההתערבות בריפוי בעיסוק תשים את הדגש על כך שיש לתת לאדם לא רק למות בשלווה, אלא גם לחיות עד שימות.
מקורות:
American Occupational Therapy Association (n.d.) Fact sheet. The role of occupational therapy in palliative and hospice care. https://www.aota.org/~/media/Corporate/Files/AboutOT/Professionals/WhatIsOT/PA/Facts/FactSheet_PalliativeCare.pdf
American Occupational Therapy Association. (2016). The role of occupational therapy in end-of-life care. American Journal of Occupational Therapy, 70(Suppl. 2), 7012410075. https://doi.org/10.5014/ajot.2016.706S17
State of Israel Ministry of Health (2022). Palliative (supportive) care for patients with incurable diseases. https://www.health.gov.il/English/Topics/SeniorHealth/Pages/palliativeCare.aspx
World Federation of Occupational Therapists – WFOT. (2016). Position statement: occupational therapy in end-of-life care. London: WFOT
World Health Organisation – WHO. (2019). WHO definition of palliative care. Rome: WHO. Retrieved in 2024, January 10, from https://www.who.int/cancer/palliative/definition/en/
Pizzi MA. Promoting health and well-being at the end of life through client-centered care. Scand J Occup Ther 2015; 22(6): 442–449.
– "תפקיד הריפוי בעיסוק בטיפול בגישה פליאטיבית באוכלוסיית קשישים" – נטעלי בן ושרית רבינוביץ. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, פברואר 2013
טל ארנון, MA, OT
מרפאה בעיסוק במחלקה פנימית גריאטרית ובמחלקות הפנימיות בבית חולים איכילוב.
דוקטורנטית בנושא פליאציה באוניברסיטת בוסטון
לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל:
[email protected]
