"Trauma is not what happens to you, it's what happens inside you as a result of what happened
to you” (Gabor Mate)
“Trauma is a chronic disruption of connectedness” (Stephen Porges)
נדמה שבימינו טראומה נמצאת בכל מקום ואצל כולם. החיים בישראל מעמידים את כולנו בפני מצבים
בלתי אפשריים, וביתר שאת מאז השבת השחורה ומלחמת 'חרבות ברזל'. התחושה הזו שאנחנו באופן
תמידי "על הקצה", לא ישנות טוב, מתמלאים בחרדה, קופצות מרעשים פתאומיים, ועוד, נובעת ממערכת
עצבים לא מווסתת. כלומר, מערכת עצבים שהתגובות שלה לא מתאימות לגירוי שאליו נחשפה.
אצל א.נשים שעברו אירוע טראומטי שהשאיר חותם בנפשם, החותם הזה יהיה נוכח גם במערכת העצבים
שלהם, שתהיה בעוררות יתר (דריכות, עצבנות, אי-שקט, דופק מהיר, הזעה ועוד), או לחילופין בתת
עוררות (חולמנות, אדישות, ניתוק מהמציאות, ישנוניות, ועוד). התסמינים האלה, יחד עם התסמינים
הנפשיים והרגשיים, מגבילים את היכולת של האדם לתפקד ולהיות מעורב בעיסוקים משמעותיים עבורו.
יתרה מזאת, הם מייצרים חיץ בינו לבין העולם – האדם מסתובב בתחושה שהוא שונה, לא מצליח
להסתגל, לעבוד, להירגע, הוא עצבני ולא מצליח להסביר את עצמו לא.נשים הקרובים אליו ובכך גם
מרחיק את עצמו מאחד הגורמים המכריעים בהתמודדות עם טראומה – מערכות יחסים מיטיבות.
למרפאות בעיסוק בבריאות הנפש יש שילוב תחומי ידע שמאפשר התערבות מדויקת, מעמיקה ויעילה
במצבים טראומטיים. ביחד עם האדם אנחנו מחפשות את הגורמים המגבילים והמאפשרים את התפקוד,
ומציעות פתרונות רלוונטיים. בהקשר של מערכת עצבים שנמצאת בעוררות יתר, נחפש את הטריגרים
ובהתאם נחשוב על דרכים לווסת ולקרקע, בין אם בשימוש באמצעים סנסוריים, קוגניטיביים או
עיסוקיים. למשל, עבדתי עם אדם שהתקשה מאד לשאת ריחות של בשר על האש, אשר החזירו אותו
למצבים קשים שחווה בהיותו לוחם בצבא. עם זאת, הוא לא רצה לוותר על התכנסויות משפחתיות שכללו
על האש, מכיוון שהקשר עם המשפחה מאד חשוב לו. ביחד עבדנו במספר אפיקים: קוגניטיבית – אחרי
שזיהינו את הטריגר המדויק שמקשה עליו (בשר מסוג מסוים) חשבנו על אסטרטגיות שבאמצעותן יכול
להכין את עצמו לחשיפה לריח, וגם על דרכים לתקשר את הקושי למשפחתו כדי שיוכלו להתחשב;
מיומנויות ויסות וקרקוע – תרגלנו דרכים שונות לקרקע את עצמו בהתאם לאופן שבו הופעלה מערכת
העצבים שלו; שימוש בעיסוקים כמווסתים ומארגנים – גילינו שאם הוא נערך מראש ומייצר סדר יום
שכולל עיסוקים שמרגיעים אותו, לצד עיסוקיו הרגילים, רמת העוררות הכללית שלו יורדת והוא מגיב
פחות גם לטריגרים. בסופו של דבר במהלך הטיפול השתתף באירוע משפחתי שכלל על האש וחזר
בהתרגשות לספר שבפעם הראשונה מזה שנים רבות יכול היה להישאר וליהנות בחיק משפחתו.