הקונסטלציה האימהית
אישה לאחר לידה, אם, עוברת על פי התאורטיקן דניאל סטרן לשלב התארגנות נפשית חדש וייחודי, לו הוא קרא motherhood constellation – -הקונסטלציה אימהית. שלב זה מתאפיין בהפניית מירב הקשב והמשאבים של האם להגנה על התינוק, לטיפוח הקשר עימו ולדאגה בלתי פוסקת למילוי כל צרכיו. האם, שעד כה הכירה את תפקידיה בעלי הקשרים שונים (בת/עובדת/רעיה/סטודנטית ועוד), מתחילה להכיר תפקיד חדש. סטרן התייחס לכך שהקושי והמורכבות בתקופה זו עבור האם הוא משהו שידוע ומוכר לסבתה ולאימה, ולנשים אחרות שהיו אימהות לפניה, ועדיין הנושא אינו מדובר מספיק. לכן, אישה שהופכת לאם מוצאת עצמה לעיתים במצב שונה מאוד ממה שדמיינה שיהיה, ללא הכנה למה שהיא חווה (Stern, 1995).
התקופה הראשונית לאחר הלידה מאופיינת בהרבה בלבול וחיפוש אחר רשתות תמיכות משפחתיות או חברתיות. האם, לעיתים עייפה מאוד בעקבות לילות חסרי שינה של התינוק ושלה, מתרגלת לשגרת החיים החדשה הדורשת ממנה איתור ומענה על צרכים ראשוניים לאורך שעות היממה. סטרן מתאר כי האם מנסה לעצב מחדש את זהותה ביחד עם תפקידה החדש כאשר לעיתים ישנו פער משמעותי בין המצב הישן לחדש והאם מתקשה לגשר עליו (Stern, 1995).
דיווחי אימהות בשנה הראשונה להורות
בהמשך לפן התאורטי, גם בשדה הקליני אימהות רבות מדווחות על קשיים תפקודיים במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק, קשיים בטיפול עצמי של האם ודאגה לרווחה האישית, קשיים בביצוע פעילויות משותפות או ללא התינוק. נמצא כי אימהות משקיעות זמן ואנרגיה מרובה בניסיון להגן על ילדיהם הרכים מכל נזק פוטנציאלי היכול להפריע להתפתחותם הנאותה. לעיתים רבות על חשבון בריאותן הגופנית והנפשית. לצד רגשות חיוביים רבים אשר מתארים הורים צעירים כגון שמחה ונחת, מתוארת חוויה של הפתעה מהזמן המרובה שיש להשקיע על מנת לטפל בתינוק. החל מהתלות המוחלטת בהורה בכל בנוגע למזון, לבוש, מקלט ואהבה וכלה בדאגה ומושקעות בצרכיהם ההתפתחותיים. הורים רבים מתארים תחושת עייפות ומותשות במהלך השנה הראשונה של ילדם, אך מעל לכל, הורים רבים מציינים את הקושי בהתמודדות עם בכי מרובה של תינוקם הרך, כאשר לעיתים אינה ידועה או ברורה הסיבה לכך, כחלק אשר מסב להם את תחושת המתח הגדולה ביותר Petch, J. & Halford, W. 2008)). לרוב, בזוגיות הטרוגנית, המטפלת העיקרית של התינוק אשר נמצאת עימו מספר השעות הרב ביותר והופכת להיות הגורם המרגיע והמווסת הינו האם. לאור הקשיים התפקודיים והמנטאליים המתוארים ישנו מקום להתערבות אשר מטרתה הינה הקלה על תחושות חדשות אשר עולות אצל האם לצד קשיים "טכניים" הקשורים בהתארגנות וניהול זמן עליהן מדווחות האימהות.
סדנאות לאחר לידה
לאור קשיים שחוות אימהות לאחר הלידה, ישנן כיום סוגים שונים של סדנאות אשר מנסות לתת מענה לקשיים אלו ו/או להקל על המעבר לשלב ההורות, לדוגמה, סדנת הורות קשובה (Mindful parenting).
הורות קשובה עשויה לספק תועלת עבור האימהות והתינוקות, כיוון שהן יכולות לסייע לאם לווסת תחושות לחץ ולפיכך להיות קשובות ופנויות יותר לעצמן ולתינוקות שלהן. סדנה זו פותחה ומיועדת לאימהות אשר פנו למרפאות לבריאות הנפש או טופלו בעבר במרפאה מסוג זה (Eva S. Potharst).
סדנה נוספת לדוגמה, המוצעת מתמקדת במתן psychoeducation סביב תפקיד האימהות, הפנייה למקורות מיטביים למתן מידע לטיפול בתינוק והתמודדות עם דכאון לאחר לידה (Sally Wai-Chi Chan).
ריפוי בעיסוק
תחום הריפוי בעיסוק יכול לסייע לנשים לאחר הלידה. ריפוי בעיסוק הוא אחד ממקצועות הבריאות, ובמהותו עוסק בקידום בריאות ואיכות חיים באמצעות מעורבות והשתתפות בפעילויות ובעיסוקים משמעותיים לאדם בסביבות החיים השונות לאורך החיים (לידור, נעמי הדס, תמר פלי אלטיט, וסיגל וקס 2012). מרפאים בעיסוק ישקלו את כל צרכיי המטופל – הגופניים, הרגשיים, החברתיים והסביבתיים. כאשר מדובר באימהות לאחר לידה, למרפאים בעיסוק הכלים המקצועיים לסייע בהסתגלות לתפקיד האימהות, לבנות יחד איתן את השתלבות תפקיד זה בשאר מארג החיים ולסייע להן לחזור להשתתפות מלאה בתחומי עניין נוספים.
כל אם עוברת את התהליך והדרך שלה מעת הלידה, על כן יש להתאים את התהליך עבור האם באופן אינדיבידואלי תוך התחשבות בכלל צרכיה, רצונותיה, השקפותיה ועיסוקיה. כאשר חושבים על האופן בו ריפוי בעיסוק יכול לסייע לנשים בתקופה שלאחר הלידה, מרפאים בעיסוק נעזרים בשני עקרונות ליבה: 1. אדם-עיסוק-סביבה, מודל אקולוגי שמתייחס לתפיסת האדם כחלק מן הסביבות שבהן הוא פועל בחייו במסגרת ההתייחסות: המודל מספק התייחסות למצבה הרגשי, הפיזיולוגי, הרוחני וההשפעות ההיבט התרבותי על האם כאשר היא מנווטת בסביבתה עם תינוקה. 2. גישת הליבה "הלקוח במרכז" – גישת זו באה לידי ביטוי בכך שתהליך ההערכה וההתערבות מתמקד בסדרי העדיפויות של מקבל השירות. הגישה גורסת כי מידת המוטיבציה וההנעה לביצוע של האדם תלויים בקיומה של בחירה עצמאית, לפיכך על המרפא/ה בעיסוק להציג לאם את מגוון האפשרויות העומדות לפניה ולהרכיב יחד עימה תכנית פעולה להשגת מטרותיה האישיות (רן, ג. 2010).
ריפוי בעיסוק ואימון
מקצוע טיפולי נוסף אשר נמצא בתמימות דעים בשימתו את הלקוח במרכז הינו אימון. תחום האימון דוגל בהשגת שותפות מקצועית בין מאמן מוסמך לבין אדם או קבוצה (מתאמן או מתאמנים) כאשר מטרת שותפות זו הינה הבנת הצרכים של האדם ו/או הקבוצה, מיפוי יכולותיו ותמיכה בהשגת מטרות שהוצבו על ידי האדם ו/או הקבוצה (כץ, נ. הדס לידור, נ. 2012). מרפאה בעיסוק העובדת על פי עקרונות האימון, יכולה לסייע לאם לאחר לידה להיות פותרת עצמאית של בעיותיה, לפי האפשרויות העומדות לפניה ודרכי הפעולה אשר מתאימות לה. כאשר ההתערבות יכולה להתבצע באופן פרטני או קבוצתי.
בשנים האחרונות נראה יותר ויותר כי מרפאים בעיסוק משתמשים בכלים האימוניים במסגרת עבודתם. נמצא מחקרית כי אימון בתחום הבריאות יעיל לשיפור הרגלי תזונה, משקל, ניהול פעילות גופנית ותפקודי טיפול עצמי ((Kessler & Graham, 2015. תוכניות אימוניות שונות אשר צמחו בתחום הריפוי בעיסוק נמצאו יעילות באופן מחקרי. לדוגמה: (OPC) Occupational Performance Coaching, תכנית התערבות באמצעות הדרכת הורים אשר פותחה בניו זילנד עבור הורים לילדים עם קשיים התפתחותיים, אשר מלמדת את ההורים כיצד להציב מטרות עבור ילדיהם ולהשיגם בשותפות (Graham, F. Rodger, S. Ziviani, J. 2009).
אימון באמצעות שיחות, הממוקד בהשגת מטרות מסייע לאדם להסתכל על מטרותיו בפרטי פרטים, לזהות ולהבחין בשינויים שעליו לבצע על מנת להשיגן Graham, F., Rodger, S., & Ziviani, J. 2013)). האימון המשולב ככלי טיפולי יכול להתבצע באופן פרטני או קבוצתי.
קבוצה טיפולית בריפוי בעיסוק
קבוצה טיפולית בריפוי בעיסוק מוגדרת כקבוצה קטנה, המייצרת מפגש פנים אל פנים וכוללת אינטראקציה בין המשתתפים ומיועדת להפיק שינוי התנהגותי ו/או להשיג מטרה ספציפית. המטרות יכולות להיות אישיות או קבוצתיות (תוצר שהקבוצה שואפת להשיג באמצעות העבודה המשותפת). מתוך מתוך מחקרים שעקבו אחר קבוצות טיפוליות שהונחו על ידי מרפאות בעיסוק נמצא כי העקרונות הבולטים ביותר שעלו מדיווחי המשתתפים היו לכידות קבוצתית, למידה בין אישית, הפחת תקווה, למידת מיומנות חדשה והאפשרות להיות יצירתי (קרן,נ. סבן-טל, מ. ו-נאה בן, א 2014). עקרונות אלו עשויים לסייע גם בעת עבודה קבוצתית עם נשים לאחר לידה הן בהיבט הרגשי והן בהיבט התפקודי.
מטרת הסדנה הנוכחית:
מטרת סדנא זו הינה לספק לאימהות הטריות הזדמנות לעצירה והתבוננות פנימית בהקשר לתפקידן החדש. האימהות תלמדנה להציב לעצמן מטרות בתחום הניהול העצמי (לרבות תכנון זמן ומשאבים) על מנת להשיג תפקוד יעיל יותר בחיי היום יום ולהגביר תחושת רווחה ושביעות רצון מתפקודן האימהי. במהלך הסדנא יינתן ידע תיאורטי על השינויים הרגשיים, המנטאליים והתפקודיים הכרוכים בעת המעבר לאימהות. בנוסף יינתנו כלים פרקטיים מעולם הריפוי בעיסוק והאימון לגבי התארגנות וניהול זמן. מטרה משנית של סדנה זו תושג על ידי החוויה הקבוצתית אשר תסייע בהפגת הבדידות המאפיינת תקופה זו, תחושת האוניברסליות מתוך הקשבה לחוויות ואתגרים עימן מתמודדות שאר חברות הקבוצה.
הסדנה המוצעת תשאף לשלב את העקרונות שנחקרו (לכידות קבוצתית, למידה בין אישית, הפחת תקווה, למידת מיומנות חדשה) בטיפול קבוצתי בריפוי בעיסוק על מנת לסייע לאימהות לאחר לידה ראשונה. במטרה לעורר בהן תחושות חיוביות לגביי תפקודן ההורי, לגייס משאבים אנושיים וחומריים לטובתן ולסייע להן לנהל את עצמן וזמנן באופן שיעלה את שביעות רצונן מתפקודן היום יומי.
במהלך התוכנית האימהות יבחרו יחד עם המרפאה בעיסוק את מטרותיהן, יקבלו את התמיכה הרגשית הנדרשת ואת גופי הידע המקצועיים לצורך השגת המטרות שבחרו עבור עצמן.
מדיווחי האימהות עולה כי תקופה זו מאופיינת במשימות מרובות סביב הטיפול בתינוק, אובדן תחושת השליטה על זמן האישי ותחושת דחק הנוצרת בעקבות כך. לפיכך עולה החשיבות בהתערבות בתחום הניהול העצמי והחזרת תחושת השליטה לאם, לצד השגת תפקוד יעיל יותר בחיי היום יום.
סדנאות רבות שנחקרו פונות לקהל היעד של נשים אשר חוות דכאון לאחר לידה ו/או בסבירות גבוהה להתמודד עם דכאון לאחר הלידה. סדנה זו מיועדת לנשים המצויות בשנה הראשונה לאימהותן ללא דיווח על קושי נפשי ומטרתה לספק כלים אשר יסייעו להן בתחושת הרווחה והפחתת לחצים. בנוסף לכך, הסדנה שואפת לסייע לאימהות להצליח ולהתמקד בעצמן תוך התייחסות לפן החדש בזהותן – האימהות.
התקציר מתוך פרויקט גמר במסגרת תואר שני בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה בהנחיית דר' נורית גור יעיש.
לפרטים נוספים ויצירת קשר ניתן לפנות להדס רגב שקד
[email protected]
