הפרעת הספקטרום האוטיסטי ASD) – (Autism Spectrum Disorder הינה הפרעה רחבת היקף הפוגעת בתפקוד האדם לכל אורך חייו. במחקרים נמצא כי ההפרעה אינה חולפת עם הגיל, ושעם העליה בגיל, סימפטומים מסוימים אף עלולים להחמיר.
בעיות אכילה מתוארות בספרות כשכיחות מאד בקרב ילדים עם ASD למרות שאינן מהוות מרכיב בהגדרת הASD כפי שמופיעה ב DSM– 5.לא אחת בעיות אכילה מלוות את האדם עם ASD לאורך מעגל חייו. משמעות הדבר לגבי נערים עם ASD היא שעם הגיעם לגיל ההתבגרות בנוסף לשינויים ולקשיים אותם חווה כל נער, עליהם להתמודד לא אחת גם עם קשיים בתחום האכילה. בהתחשב בעובדה כי בעיות האכילה אינן חולפות והן בעלות השלכות על בריאות והשתתפות בהקשרי החיים השונים, עולה הצורך בהבנה מעמיקה יותר של בעיות האכילה של מתבגרים עם ASD. למרות האמור לעיל, לא קיימים כלל בנמצא שאלונים הבודקים בעיות אכילה בקרב אוכלוסייה זו ואילו בקרב אוכלוסיית הילדים קיימים מעט שאלונים מתוקפים בלבד. שאלון ה- ""Aut-Eat (גל, סטולר וגל,2012) הינו שאלון מקיף המתייחס באופן ספציפי לקשיים המאפיינים ילדים עם ASD בתחום האכילה ובודק הרגלי ובעיות אכילה. שאלון זה תוקף ובוסס בשנת 2012 לילדים בגילאי 4-8 שנים ולאחר מכן, בשנת 2017 תוקף ובוסס לילדים בגילאי 2-4 שנים. אולם עד למחקר הנוכחי הוא לא הותאם לנערים עם ASD. מלבד בעיות אכילה, בספרות מתוארת שונות במדדי משקל ו- BMI של ילדים עם ASD לעומת ילדים ללא לקויים התפתחותיים. אלה כוללים תת משקל, או משקל עודף. עם זאת מעט מאד מחקרים התייחסו למדד ה BMI גם בקרב מתבגרים ומבוגרים עם ASD. לאור האמור לעיל מטרות המחקר היו: א. להתאים את שאלון ה-"Aut-Eat" למילוי עצמי על ידי מתבגרים עם ASD, ולבסס לשאלון המותאם מהימנות פנימית ותוקף מבחין בין אוכלוסיות. ב. להשוות בין דפוסי אכילה, בעיות אכילה ומסת הגוף (BMI) של מתבגרים עםASD עם אלו של מתבגרים ללא לקויים התפתחותיים ג. לבחון את הקשרים בין בעיות אכילה שונות לבין מדד ה-BMI בקרב מתבגרים עם ASD.
שיטה: במחקר השתתפו 61 בנים, תלמידי חטיבת ביניים ותיכון בגילאי 12-19, כולל 30 משתתפים המאובחנים עם ASD ו-31 תלמידים ללא ליקויים התפתחותיים אשר הותאמו לקבוצת הניסוי במדדי מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי. המשתתפים התבקשו לענות על שאלון"Aut- Eat" מתבגרים (גל, סטולר, גל 2012) ונלקחו מהם מדדים של גובה ומשקל לצורך קביעת מדד ה-BMI שלהם.
תוצאות: המהימנות הפנימית של השאלון בקרב שתי הקבוצות נמצאה גבוהה במדד הציון הכללי. כמו כן, נמצאה מהימנות פנימית גבוהה בכל חלקי השאלון, פרט לקשיי התנהגות בארוחה, בו נמצאה מהימנות פנימית בינונית. נמצאו הבדלים בין קבוצת הנערים עם ASD לבין קבוצת הנערים ללא ליקויים התפתחותיים בכל תחומי השאלון למעט, נוקשות / אחידות באכילה, ובכך בוסס התוקף המבחין של הכלי. בנוסף נמצא במחקר זה כי 63.3% מהנערים עם ASD סובלים ממשקל שאינו תקין (מעל או מתחת לממוצע המשקל תואם גיל), לעומת 25.8% מהנערים בעלי ההתפתחות הטיפוסית. וכן נמצא קשר חיובי בין BMI לא תקין לבין סעיף "אכילה מופרזת" בשאלון "Aut-Eat" מתבגרים. עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במספר המאכלים שהם אוכלים, מלבד הבדלים בכמות התבלינים, אותם מתבגרים עם ASDממעטים לצרוך לעומת קבוצת הביקורת.
סיכום והמלצות:
ממצאי המחקר מעידים כי שאלוןAut- Eat מתבגרים, הינו שאלון מהימן ותקף.
המחקר העלה הבדלים משמעותיים בין נערים עם ASD לנערים ללא ליקויים התפתחותיים במגוון בעיות ודפוסי אכילה, ובעיקר בסעיף "אכילה מופרזת". בנוסף, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במשתנה ה-BMI כך שמספר הנערים עם ASD הסובלים ממשקל גבוה גדול יותר לעומת זה של נערים ללא לקויים התפתחותיים.
תוצאות המחקר מספקות תרומה משמעותית לספרות המקצועית המעטה על בעיות אכילה בקרב מתבגרים עם אוטיזם, ומבססות את הקשר בין בעיות אלה לבין המשקל העודף ממנו סובלים נערים רבים עם ASD. מידע זה עשוי לסייע להורים, לקלינאים ואף למתבגרים עצמם בהבנת הקושי ובמניעתו על ידי טיפול מותאם.
מומלץ לבדוק בהמשך גם השפעתם של משתנים נוספים כגון פעילות גופנית ותרופות על ה- BMI ובעיות האכילה של מתבגרים עם ASD. בנוסף, מחקר אורך שבו יבחן ה-BMI של אנשים עם ASD לאורך מעגל החיים, והקשר שלהם להרגלי אכילה, עשוי לתרום לביסוס תוכניות התערבות מותאמות לאוכלוסיה זו על מנת למנוע בעיות בריאותיות הנובעות ממשקל שאינו תקין ומחסרים תזונתיים בקרב אנשים עם ASD.
התקציר מתוך תזה שנכתבה על ידי ליטל שחר במהלך התואר השני בריפוי בעיסוק, באוניברסיטת חיפה בהנחיית ד"ר עינת גל.
לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות לליטל שחר [email protected]
